03-9323339טיפול בקשיש בלילה: מתי נדרשת השגחה של 24 שעות?
השעות שבהן משפחות רבות מבינות שהמצב השתנה הן דווקא שעות הלילה.
במהלך היום האדם המבוגר מוקף יותר: המטפלת ערה, בני המשפחה מתקשרים או מגיעים, הארוחות מסודרות ויש יותר פעילות בבית. בלילה התנאים משתנים. התאורה פחות טובה, האדם עייף יותר ולעיתים מתעורר כשהוא אינו יציב או אינו מתמצא מיד בסביבה.
עבור אדם עצמאי יחסית, קימה אחת או שתיים במהלך הלילה אינה בהכרח בעיה. אבל כאשר כל קימה מחייבת עזרה, כאשר קיים חשש שהאדם יקום לבד או כאשר מישהו נדרש להיות זמין בכל רגע, צריך לבחון אם נדרשת השגחה גם בשעות הלילה ולא רק טיפול במהלך היום.
מהי השגחה לילית על קשיש?
השגחה לילית אינה בהכרח מצב שבו אדם אחר יושב ליד המיטה לאורך כל הלילה.
המשמעות היא שיש מענה זמין כאשר האדם מתעורר וזקוק לעזרה, ושאין פרקי זמן שבהם הוא עלול לבצע פעולה מסוכנת ללא יכולת לקבל סיוע.
רמת ההשגחה הנדרשת תלויה במצבו של כל אדם.
יש מי שזקוק רק לעזרה בקימה לשירותים, ויש מי שאינו יכול להישאר ללא השגחה בגלל חוסר יציבות, בלבול, ירידה קוגניטיבית או צורך סיעודי משמעותי.
למה דווקא הלילה עלול להיות מורכב יותר?
הלילה משנה כמה תנאים בבת אחת.
הגוף עייף יותר.
ההתמצאות עלולה להיות פחות טובה לאחר יקיצה.
הבית חשוך יותר.
המעבר משכיבה לעמידה יכול להיות קשה יותר.
התגובה של המטפל או בן המשפחה עשויה להיות איטית יותר משום שגם הם ישנים.
זו הסיבה שאדם שמתנהל בצורה סבירה במשך היום יכול להיתקל בקשיים משמעותיים דווקא בשעות הלילה.
קימה לשירותים: השאלה אינה כמה פעמים, אלא איך
קימה לשירותים היא אחת הסיבות השכיחות להתעוררות בלילה בגיל המבוגר.
עצם הקימה אינה מצביעה בהכרח על בעיה.
השאלות החשובות הן אחרות:
האם האדם מסוגל לשבת בקצה המיטה ולהתייצב?
האם הוא מצליח לעמוד ללא עזרה?
האם הדרך לשירותים בטוחה?
האם הוא משתמש באמצעי העזר שלו גם כאשר הוא חצי ישן?
האם הוא זוכר שעליו לקרוא למישהו לפני שהוא קם?
אם התשובה לחלק מהשאלות האלה היא לא, גם פעולה רגילה כמו הליכה לשירותים יכולה להפוך למצב שמחייב נוכחות של אדם נוסף.
מה עושים כשהקשיש קם לבד למרות שאסור לו?
זהו מצב מוכר למשפחות רבות.
האדם יודע במהלך היום שעליו להמתין לעזרה, אבל כאשר הוא מתעורר בלילה הוא פועל מתוך הרגל ומנסה לקום לבד.
לעיתים הוא פשוט שוכח את המגבלה. במקרים אחרים הוא אינו רוצה להפריע למטפל או לבן המשפחה.
במצב כזה לא מספיק להסביר שוב ושוב ש"אסור לקום לבד".
צריך להבין אם ניתן ליצור סביבת לילה בטוחה יותר ואם קיימת בפועל אפשרות לתת מענה בכל פעם שהאדם מתעורר.
כשהלילות מלווים בבלבול או חוסר התמצאות
יש אנשים שמתעוררים לכמה רגעים ואינם מבינים מיד היכן הם נמצאים. אצל אחרים הבלבול משמעותי יותר.
למשפחה חשוב להבחין בין רגע קצר של חוסר התמצאות לבין התנהגות שעלולה לסכן את האדם.
לדוגמה:
ניסיון לצאת מהחדר או מהבית.
חיפוש אחרי מקום שאינו קיים בסביבה הנוכחית.
קימה ללא אביזר העזר.
חוסר יכולת למצוא את הדרך חזרה למיטה.
התנגדות לעזרה משום שהאדם אינו מזהה את מי שנמצא לידו.
כאשר שינוי כזה מופיע לפתע, חשוב לפנות לבירור רפואי ולא להניח אוטומטית שמדובר בתהליך רגיל של הזדקנות.
איך מפחיתים סיכונים בשעות הלילה?
לפני שמסיקים שנדרשת מסגרת חדשה, כדאי לבדוק האם ניתן לשפר את סביבת הלילה בבית.
בין הדברים שכדאי לבחון:
תאורה עדינה בדרך מהמיטה לשירותים.
פינוי שטיחים, כבלים ורהיטים שעלולים להפריע למעבר.
מיקום אמצעי עזר במקום קבוע ונגיש.
מיטה בגובה שמאפשר קימה בטוחה יותר.
אפשרות להזעיק עזרה במהירות.
נעליים או גרביים מתאימות שאינן מחליקות.
גישה נוחה לשירותים.
במקרים מסוימים התאמות פשוטות מפחיתות חלק גדול מהסיכון.
במקרים אחרים הן אינן מספיקות, משום שהבעיה המרכזית היא לא סביבת הבית אלא הצורך של האדם בעזרה אנושית בכל פעם שהוא מתעורר.
האם לחצן מצוקה מספיק?
לחצן מצוקה יכול להיות כלי חשוב מאוד, אבל הוא מתאים בעיקר למי שמסוגל להבין שהוא זקוק לעזרה ולהפעיל אותו.
יש מצבים שבהם הוא אינו מספק מענה מלא.
לדוגמה, כאשר האדם:
אינו זוכר להשתמש בלחצן.
מתעורר מבולבל.
אינו מסוגל להגיע אליו לאחר נפילה.
מתקשה ללחוץ עליו מבחינה פיזית.
אינו מבין שהוא נמצא במצב מסוכן.
לכן לחצן מצוקה יכול להיות שכבת הגנה נוספת, אך לא תמיד תחליף להשגחה אנושית.
ומה לגבי מטפלת שגרה בבית?
זהו אחד הנושאים החשובים ביותר למשפחות.
עצם העובדה שמטפלת מתגוררת בבית אינה אומרת בהכרח שקיימת השגחה פעילה ורציפה בכל שעות הלילה.
גם מטפלת שמתגוררת עם האדם זקוקה לשעות מנוחה ושינה.
אם בכל לילה היא נדרשת לקום פעם אחר פעם, לאורך זמן עלולה להיווצר מערכת שאינה יציבה: במהלך הלילה אין מנוחה מספקת וביום עדיין מצפים ממנה לספק טיפול מלא.
לכן צריך לבדוק את המציאות בפועל.
כמה פעמים האדם מתעורר?
כמה זמן נמשכת כל קימה?
האם נדרשת עזרה פיזית?
האם ניתן לחזור לישון לאחר מכן?
והאם המצב הזה מתרחש מדי פעם או הפך לשגרת לילה קבועה?
מתי השגחה בלילה הופכת להשגחה סביב השעון?
כאשר אדם זקוק לעזרה משמעותית גם ביום וגם בלילה, ההבחנה בין "מטפלת בשעות היום" לבין "השגחה לילית" מתחילה להיעלם.
אם במהלך היממה כמעט אין פרק זמן שבו ניתן להשאיר אותו ללא מענה זמין, מדובר כבר בצורך רחב יותר בהשגחה.
אין מבחן אחד שמכריע, אך הצורך מתחזק כאשר:
האדם אינו יכול לקום לבד בבטחה.
הוא מתעורר פעמים רבות ודורש סיוע.
קיימת ירידה בהתמצאות בשעות הלילה.
הוא אינו מסוגל להזעיק עזרה באופן אמין.
המטפל נדרש להיות בכוננות כמעט רציפה.
אין פתרון חלופי כאשר המטפל ישן או אינו זמין.
במצבים כאלה כדאי לבחון כיצד ניתן ליצור רצף טיפולי אמיתי לאורך כל היממה.
האם אפשר לספק השגחה לילית בבית?
כן, בחלק מהמקרים.
אפשר להתאים את סביבת המגורים, לבנות סידורי טיפול מתאימים ולהיעזר ביותר מאדם אחד כאשר הדבר אפשרי.
הדבר החשוב הוא לבדוק האם הפתרון באמת עובד לאורך זמן.
מערך טוב צריך לתת תשובה גם לשעות שבהן המטפל המרכזי ישן, חולה או אינו נמצא.
אם בפועל בני המשפחה נאלצים להגיע בלילה או לישון בבית ההורה משום שאין מענה אחר, זהו סימן שכדאי לבחון את מבנה הטיפול ולא רק להוסיף פתרונות נקודתיים.
מתי מסגרת סיעודית יכולה לתת מענה טוב יותר בלילה?
כאשר הצורך בהשגחה הופך קבוע, היתרון של מסגרת סיעודית הוא לא רק בכך שיש אנשים במקום גם בלילה.
היתרון הוא שהלילה הוא חלק מובנה ממערך הטיפול.
הסביבה מותאמת לאנשים הזקוקים לעזרה, קיימת זמינות של צוות, ויש המשכיות בין מה שקורה בשעות היום לבין מה שקורה לאחר שהדיירים הולכים לישון.
בנוה שלו, השגחה וטיפול בשעות הלילה הם חלק ממעטפת הטיפול הסיעודית ולא פתרון נפרד שנדרש לארגן בכל ערב מחדש.
הצוות מכיר את הדיירים, את רמת התפקוד שלהם ואת העזרה שכל אחד מהם צריך, כך שהטיפול נמשך לאורך היממה ולא מתחיל מחדש בכל משמרת.
ומה אם הקושי בלילה הוא זמני?
לא כל שינוי מחייב החלטה קבועה.
לאחר אשפוז, מחלה, ניתוח או תקופה של חולשה, אדם מבוגר יכול להזדקק זמנית לעזרה רבה יותר.
במצב כזה חשוב להבין האם מדובר בירידה זמנית שממנה צפויה התאוששות, או בדפוס שנמשך ומעיד על שינוי ברמת התפקוד.
אם הקושי הופיע לאחר אירוע רפואי, כדאי לקבל הערכה מקצועית ולבדוק את מצבו מחדש לפני שמקבלים החלטה ארוכת טווח.
שאלות נפוצות על טיפול והשגחה בלילה
האם קשיש שקם לשירותים בלילה צריך השגחה?
לא בהכרח. אם הוא מסוגל לקום, ללכת ולחזור למיטה בבטחה, ייתכן שאין צורך בהשגחה מיוחדת. הצורך עולה כאשר כל קימה מחייבת עזרה או כאשר קיימת סכנה שיקום לבד.
כמה קימות בלילה נחשבות ליותר מדי?
אין מספר קבוע. חשוב יותר לבדוק מה נדרש בכל קימה. קימה אחת שמצריכה עזרה פיזית משמעותית יכולה להיות מורכבת יותר מכמה קימות עצמאיות.
האם מטפלת שגרה בבית מחויבת להיות ערה בכל הלילה?
מגורים בבית אינם זהים להשגחה פעילה ללא הפסקה. מטפלים זקוקים גם לשעות מנוחה, ולכן כאשר האדם דורש מענה רב במהלך הלילה יש לבחון אם סידור הטיפול הקיים מתאים לכך.
האם מצלמה בבית יכולה להחליף השגחה?
מצלמה יכולה לסייע במעקב במקרים מסוימים, אך היא אינה יכולה לעזור לאדם לקום, למנוע פגיעה בזמן אמת או להחליף אדם שמסוגל להגיע אליו מיד.
מתי כדאי לפנות לבדיקה מקצועית?
כאשר קיים שינוי חדש בהתנהגות הלילית, בלבול, ירידה בתפקוד או מצב שבו האדם כבר אינו בטוח ללא עזרה, כדאי להתייעץ עם גורם רפואי או מקצועי מתאים.
השאלה החשובה היא לא אם מישהו נמצא בבית, אלא אם יש מי שיכול לתת מענה
משפחות רבות אומרות בתחילה: "אבל הוא לא לבד, יש מטפלת בבית".
זו נקודת פתיחה חשובה, אבל היא אינה תמיד מספיקה.
כאשר מעריכים את רמת הבטיחות בלילה צריך לבדוק לא רק אם אדם נוסף ישן בבית, אלא האם יש מענה אמיתי ברגע שבו הקשיש צריך עזרה.
אם כל לילה הפך למערכת של כוננות, קימות וחשש מפני מה שעלול לקרות, כדאי לבדוק מחדש את מעטפת הטיפול.
בנוה שלו ניתן להכיר את המסגרת הסיעודית, להבין כיצד נראה המענה לאורך שעות היום והלילה ולבחון האם הוא מתאים לצרכים הנוכחיים של בן המשפחה.
