לא צריך להישאר לבד בגיל השלישי – כל היתרונות למסגרות עוטפות בגיל הזהב

הגיל השלישי כבר איננו מה שהיה פעם והרבה מאוד אנשים שנמצאים בגילאי הפרישה לפנסיה נהנים לטייל בעולם, להתנדב ולעסוק בפעילויות מגוונות להן לא היה להם זמן בעבר. ולמרות זאת, חלק מבני הגיל השלישי אינם נמצאים במצב בריאותי טוב וסובלים מפחדים וחרדות. במקרים מסוימים החרדות מתעוררות בשל הבדידות ועודף זמן פנוי. מעבר לזאת, ישנם מקרים בהם מתלוננים בני הגיל השלישי על כאבים שונים, אך הגורמים להם אינם פיזיים אלא נפשיים.

בחלק מהמקרים עולה הצורך לעבור לבית חדש משום שהמצב הבריאותי כבר לא מאפשר את המשך השהייה בבית למשל עלייה במדרגות של מספר קומות, שינוי זה אינו מטיב עם התחושה של בני הגיל השלישי. פחד נוסף ונפוץ הוא החשש להיות נטל על המשפחה אך מנגד – הבדידות מאיימת, בעיקר במקרים בהם בן או בת הזוג של בן הגיל השלישי נפטר או במקרים בהם חבריו נפטרו או שבריאותם לקויה.

כתוצאה ממחסור בפעילות, עודף זמן פנוי ובדידות, עשויות להתעורר גם בעיות שינה שיוצרות מעגל בעייתי בפני עצמו: השינה המקוטעת גורמת לעייפות והמתח שנוצר בשל המחסור בשינה אינו מאפשר שינה טובה. בין התוצאות של המעגל הבעייתי ניתן לציין: פגיעה בריכוז ופגיעה בזיכרון.

לא צריך להישאר לבד בגיל השלישי. כל היתרונות למסגרות עוטפות בגיל הזהב

כיצד יכולים בתי האבות השונים לסייע לבני הגיל השלישי?

בתי אבות מהווים מסגרת טובה עבור בני הגיל השלישי. היום ניתן להתאים את בית האבות למצבו התפקודי של האדם – מדיור תומך לדיירים עצמאיים, לתשושים ולסיעודיים. בצורה זו ניתן להעניק מענה מלא לצרכים של כל דייר – מאספקת חדר מרווח ונעים, דאגה לבריאותו של הדייר, הפגת בדידותו, העסקתו, שמירה על הרגשתו כמועיל והנעמת זמנו.

בית אבות איכותי שמחזיק ברישיון, פועל תחת פיקוח משרדי הבריאות והרווחה ועונה על הצרכים של הדיירים, יעסיק צוות רופאים ואחיות שידאגו לבריאותם של הדיירים. בית אבות שכזה יספק סביבה תומכת שתפחית את תחושת הבדידות בצורה ניכרת.

 בית האבות יציע פעילויות חברתיות וחוגים לגיל הזהב שמאפשרים לדיירים לעסוק בפעילויות שאהובות עליהם, לפתח תחביבים חדשים ולהכיר חברים חדשים שמתגוררים ממש לידם.

כמו כן, מסייעים בתי האבות בשמירה על תזונה נכונה, הקפדה על לקיחת כדורים ותרופות נחוצות בזמן ומניעת מצבים של לקיחת עודף תרופות שעלולות להתנגש זו עם זו. במקרים בהם בן הגיל השלישי אינו עצמאי וזקוק לסיוע צמוד, יכול בית האבות לחסוך את הצורך בעובד סיעודי. במקרים מסוימים נוצר קשר טוב בין העובד הסיעודי, הקשיש ובני משפחתו, אך לא תמיד. לצערנו, בחלק מהמקרים מתגלה כי העובד אינו מתייחס לבן הגיל השלישי באופן מכבד ובמקרים קיצוניים אפילו מתעלל בו. דיירי בתי האבות אינם זקוקים לעובדים סיעודיים ולא חשופים לסיכונים שהוזכרו. כמו כן, הם אינם מגיעים למצב בו הם תלויים בבני המשפחה.

בתי האבות מציעים בין היתר גם שיעורי פעילות גופנית, ישבות בהן נערכים דיונים בנושאים שונים, שיעורי דת, פיזיותרפיה, פעילויות  בקבוצות שמועברות על ידי עובדות סוציאליות, מדריכות תעסוקה ומרפאות בעיסוק כגון חוגי ציור וצילום, חוגי אפייה ובישול, חוג דרמה, חוג מחשבים, חוג כתיבה, הופעות, קריאת סיפורים, הרצאות מגוונות וסדנאות מעניינות.

כשפעילים ונהנים הבעיות נשכחות

פעילות יצרנית, שגרה מלאת עניין והמצאות עם אנשים בני אותו הגיל, גורמים לבני הגיל השלישי להתמקד בהנאות החיים, ללמוד, לשמור על הגוף והנפש ולהתפתח מבחינה אישית.

האפשרות לקבל מענה מלא לצרכים האישיים מסייעת לכולם – גם לבני הגיל השלישי וגם לבני המשפחה שלהם. בני הגיל השלישי שמגיעים לבית אבות שמתאים להם, חשים ביטחון ורוגע ובני המשפחה רגועים אף הם משום שהם יודעים שהאהובים עליהם נמצאים במקום בטוח ששומר על יקיריהם. במצב זה בני משפחתו של הדייר בבית האבות אינם מרגישים תחושת אשם ויכולים להיות רגועים שבן משפחתם נמצא בהשגחה מלאה ע”י צוות רב מקצועי במשך 24 שעות ביממה.

שני כהן

בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת אריאל.
עבדה במחלקת הרווחה בחבל מודיעין, במחלקת שיקום נפגעי ראש בבית חולים תל השומר. בנוסף, היתה שותפה לקידום פרויקטים שיקומיים לבני הגיל השלישי מטעם מחלקת בריאות הנפש של עיריית ראשון לציון.
שני כהן
שינוי גודל גופנים
ניגודיות