איך בונים קהילה חמה ותומכת בגיל השלישי? הסודות שלנו מנווה שלו

הרבה אנשים חושבים על בית אבות כמקום שמסמן סוף. סוף של פרק, סוף של עצמאות. אצלנו בנווה שלו, אנחנו רואים את זה אחרת לגמרי. אנחנו מאמינים שמעבר לבית חדש יכול להיות, וצריך להיות, התחלה של פרק חדש ומרגש: פרק של חברות, של קהילה תוססת ושל ביטחון עוטף.

אז איך עושים את זה? איך הופכים בניין עם חדרים לבית עם נשמה? במהלך השנים, גילינו כמה “סודות” שהם בעצם עקרונות פשוטים של אנושיות, כבוד ושמחה.

הסוד הראשון: הכל מתחיל ונגמר באנשים

זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל זה העיקר. קהילה לא נבנית מלבנים, היא נבנית מלבבות. הצוות שלנו הוא הרבה יותר ממטפלים, אחיות או עובדי משק – הם חלק מהמשפחה. כשאשת צוות מכירה את הסיפור של הדיירת, יודעת איך היא אוהבת את הקפה שלה בבוקר ושואלת על הנכד שהיה אמור לבוא לבקר, נוצר חיבור אמיתי. החיוך בבוקר, ההקשבה לספור חוזר בפעם המי יודע כמה, היד המונחת ברגע של קושי – אלו הדברים הקטנים שמרכיבים את תחושת ה”ביחד”.

הסוד השני: יוצרים חוויות משותפות

בדידות היא אחד האתגרים הגדולים בגיל השלישי. הדרך הטובה ביותר לנצח אותה היא באמצעות עשייה משותפת. לוח הפעילויות שלנו הוא לא סתם רשימה, הוא פעימת הלב של הבית.

• תנועה לגוף ולנפש: שיעורי התעמלות בוקר עדינים – כשהגוף זז, גם מצב הרוח משתפר, ואין כמו צחוק משותף כדי לשבור את הקרח.
• יצירה והבעה: בחוגי האמנות, הקרמיקה והגינון הטיפולי שלנו, אנחנו רואים איך דיירים מגלים בעצמם כישרונות חדשים. היצירה המשותפת מייצרת גאווה ונושאי שיחה. 
• גירוי אינטלקטואלי: הרצאות מרתקות, חוגי אקטואליה סוערים ומשחקי ברידג’ ורמיקוב הם חלק בלתי נפרד מהשגרה. המוח צריך אתגר, והוויכוחים הידידותיים על פוליטיקה או על המהלך הבא במשחק הם סימן לקהילה חיה ונושמת.

הסוד השלישי: הסביבה הפיזית מעודדת אינטראקציה

המרחב הפיזי חייב להזמין אנשים לצאת מהחדר ולהיות יחד. תכננו את נווה שלו כך שהחללים המשותפים יהיו לב הבית. הלובי המרווח עם כורסאות נוחות, הגינה המטופחת עם פינות ישיבה מוצלות, הספרייה השקטה והמזמינה ובעיקר – חדר האוכל.

אצלנו, חדר האוכל הוא לא רק מקום לאכול בו. הוא המדורה השבטית המודרנית. סביב השולחנות נוצרות חברויות אמיצות, נולדות בדיחות פרטיות ומתפתחות שיחות נפש. אנחנו מקפידים על ארוחות משותפות, חוגגים יחד ימי הולדת ופותחים כל סוף שבוע בקבלת שבת חגיגית.

הסוד הרביעי: מעניקים לדיירים תחושת בעלות ומטרה

הדיירים שלנו הם לא אורחים, הם בעלי הבית. חשוב לנו שהם ירגישו שיש להם קול, השפעה ומקום. ועד הדיירים הפעיל שלנו הוא שותף מלא בקבלת ההחלטות – החל מהתפריט השבועי ועד לתכנון אירועים מיוחדים.

בנוסף, אנחנו מעודדים דיירים לתרום מהידע ומהניסיון שלהם. דייר שהיה מורה להיסטוריה מעביר הרצאה, דיירת שהייתה פסנתרנית מנגנת באירועים. כשאדם מרגיש נחוץ ומוערך, הוא פורח. זה מעניק לו מטרה חדשה, תחושת ערך וכבוד.

הרגעים הקטנים שאינם סוד

מעבר לכל הפעילויות והעקרונות הגדולים, ה”קסם” האמיתי קורה ברגעים הקטנים והלא מתוכננים. זה ה”פרלמנט” של הבוקר שמתכנס באופן ספונטני על כוס קפה ועיתון, זו החברות בין שתי דיירות שהפכו לשותפות לחדר וגילו עולם ומלואו אחת אצל השנייה, וזה הדייר שעוזר לחברו לקרוא את המכתב מהנכדה.

בסופו של יום, הקהילה החמה בנווה שלו היא לא סוד מסחרי – היא תוצאה של כבוד, הקשבה, אהבת אדם והבנה עמוקה שהשנים היפות ביותר עוד יכולות להיות לפנינו. ואנחנו, כאן בנווה שלו, זוכים לראות את זה קורה בכל יום מחדש.

היכנסו לקריאה על:

• חיי חברה פעילים בבית אבות